רש"י על מועד קטן ט״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מועד קטן ט״ו א:ד׳
4 מְנוּדֶּה מַהוּ בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ? אָמַר רַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: וְהֵן מִתְעַטְּפִין וְיוֹשְׁבִין כִּמְנוּדִּין וְכַאֲבֵלִים עַד שֶׁיְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא מְנוּדֶּה לַשָּׁמַיִם שָׁאנֵי, דַּחֲמִיר.
פירוש רש"י על מועד קטן ט״ו א:ד׳
4 והן מתעטפין - מפורש במסכת תענית לאחר שהתענו שלש עשרה ת"צ:
5 מנודה לשמים - כי הני שאני דחמירי ולהכי צריכי עטיפת הראש אבל אחרים אינן צריכין עטיפת הראש: